ראשית, זה לא קרה לפני כמה ימים אלה לפני חודש+ (לגבי הערפל)
אבל לא הייתי כאן לפני חודש, אז למה לא לכתוב על זה עכשיו?
אז יצאתי לבחוץ לטייל באותו יום גשום וקר♥ ולפני ששמתי לב מה קרה התחיל ערפל בצבע לבן נקי וטהור והוא ממש הקיף אותי, לא ראיתי את הרחוב וראיתי רק עיגול מסביבי וזה היה אחד הימים הכי טובים בחיים שלי. אחר כך חזרתי הבייתה ויצאתי למרפסת לספוג עוד קצת ערפל.
שנית, אני חולה על קקטוסים. בסדר! לא עד כדי כך אבל היו לי שני קקטוסים שהיו איתי מאז שהייתי בת שנתיים ואני ממש אוהבת את שניהם. אבל אחד מת כשהייתי בת שלוש והשני שרד.
הוא בן 12 ככה, אולי יותר. אבל לצערי הוא לא פורח כבר..עצוב לי..ואתם יודעים עד כמה אני אוהבת אותו? כמה שזה נשמע הזוי, שרוט ולגמרי פסיכי, יש פעמים שאני מלטפת אותו. כן, קקטוס+ליטופים = קוץ ביד. אבל לי זה לא כואב (לא שיש לי מחלה שאני לא מרגישה בכלל כאב פיזי, אני פשוט הרבה פחות רגישה לכאב) ויש פעמים שאני פשוט שמה עליו את היד. זה לא מכאיב לי בגלל שגם עם יכנס לי קוץ לא אכפת לי כי אני אוהבת אותו.
ושלישית, אווווווווווווי אני שונאת פרות. אומנם אני אוהבת המבורגרים (*ר*) אני לא סובלת סטייקים וכל הדברים שקשורים בבקר. אני לא סובלת את הריח ובכללי, פרות!.
הייתה פעם שהלכתי ליער עם אמא שלי כי היה שם מצפה מדהים וראינו פרות. אוקי זה לא היה הדבר הכי גרוע אבל הם הסתובבו והביטו בנו בצורה של..אמ...כן..אז במהירות הסתובבנו ויצאנו מהיער. למה יצאנו? כי הבהמות האלו היו פרוסות בכל רחבי היער וכולם נעצו עיניים כמו חייזרים.
וגם ראיתי פרה מחרבנת אז זה היה הקטע הכי גרוע. לאכול דבר שמחרבן ככה?! רציתי להקיא.
ראשית, זה לא קרה לפני כמה ימים אלה לפני חודש+ (לגבי הערפל)
אבל לא הייתי כאן לפני חודש, אז למה לא לכתוב על זה עכשיו?
אז יצאתי לבחוץ לטייל באותו יום גשום וקר♥ ולפני ששמתי לב מה קרה התחיל ערפל בצבע לבן נקי וטהור והוא ממש הקיף אותי, לא ראיתי את הרחוב וראיתי רק עיגול מסביבי וזה היה אחד הימים הכי טובים בחיים שלי. אחר כך חזרתי הבייתה ויצאתי למרפסת לספוג עוד קצת ערפל.
שנית, אני חולה על קקטוסים. בסדר! לא עד כדי כך אבל היו לי שני קקטוסים שהיו איתי מאז שהייתי בת שנתיים ואני ממש אוהבת את שניהם. אבל אחד מת כשהייתי בת שלוש והשני שרד.
הוא בן 12 ככה, אולי יותר. אבל לצערי הוא לא פורח כבר..עצוב לי..ואתם יודעים עד כמה אני אוהבת אותו? כמה שזה נשמע הזוי, שרוט ולגמרי פסיכי, יש פעמים שאני מלטפת אותו. כן, קקטוס+ליטופים = קוץ ביד. אבל לי זה לא כואב (לא שיש לי מחלה שאני לא מרגישה בכלל כאב פיזי, אני פשוט הרבה פחות רגישה לכאב) ויש פעמים שאני פשוט שמה עליו את היד. זה לא מכאיב לי בגלל שגם עם יכנס לי קוץ לא אכפת לי כי אני אוהבת אותו.
ושלישית, אווווווווווווי אני שונאת פרות. אומנם אני אוהבת המבורגרים (*ר*) אני לא סובלת סטייקים וכל הדברים שקשורים בבקר. אני לא סובלת את הריח ובכללי, פרות!.
הייתה פעם שהלכתי ליער עם אמא שלי כי היה שם מצפה מדהים וראינו פרות. אוקי זה לא היה הדבר הכי גרוע אבל הם הסתובבו והביטו בנו בצורה של..אמ...כן..אז במהירות הסתובבנו ויצאנו מהיער. למה יצאנו? כי הבהמות האלו היו פרוסות בכל רחבי היער וכולם נעצו עיניים כמו חייזרים.
וגם ראיתי פרה מחרבנת אז זה היה הקטע הכי גרוע. לאכול דבר שמחרבן ככה?! רציתי להקיא.